זוהר ארגוב

ארגוב נולד בראשון לציון כבן בכור ל-9 אחים במשפחה ענייה, בשיכון המזרח בעיר. כבר מילדותו בלט בכישרון הזמרה שלו, והוא למד פיתוח קול אצל הזמרת אהובה עוזרי. בגיל 13 הפסיק את לימודיו. בגיל 15 הכיר את ברכה וכעבור שנתיים נישא לה. בנו גילי ארגוב נולד כעבור שנה. זוהר עורקבי עבד לפרנסתו כטייח. בגיל 22 הוציא לראשונה תקליטון ובו שני שירים, כל יום שעובר וילדה חיכיתי שנים, שכתב והלחין משה נגר. לאחר הוצאת התקליט הוחלט על שינוי שם המשפחה, לשם ארגוב, שנתפס מסחרי יותר עבור בני הזוג. כעבור שנה הואשם והורשע ארגוב בניסיון אונס, וריצה עונש של שנת מאסר אחת. הזוג נפרד והתגרש בתקופה זו. עם שחרורו מהכלא, ב-1979, החליט ארגוב לעסוק במוזיקה כעבודתו העיקרית. תחילה עבד כנהגו של הזמר גקי מקייטן, שהופיע במועדונים ובאירועים משפחתיים וזכה להצלחה. באחד האירועים בעיר באר שבע ביקש ארגוב לשיר, ולאחר שכנועים רבים קרא מקייטן לבמה לגיטריסט שלו, יהודה קיסר, ולארגוב. ארגוב שר באותה הופעה את השיר ברצלונה, הקהל התלהב וההופעה נמשכה שעות. מורשתו של ארגוב שנויה במחלוקת. ארגוב נתפס בעיני רבים לדמות מעוררת מחלוקת, בשל העבירות הפליליות הרבות שביצע, אלימותו כלפי נשים, והתמכרותו לסמים. נמתחה ביקורת גם על יכולתו המוגבלת של ארגוב לשלוט בקריירה שלו, ועל כך שהקלטותיו נושאות אופי אקלקטי, כאשר לעתים קרובות מהווים אלבומיו אוסף כמעט אקראי של שירים ממקורות שונים, שאינם משקפים קו אחיד ובחירה מתוכננת. מנגד טוענים אחרים כי קולו הייחודי של ארגוב הצליח להפוך גם שירים שגרתיים לשירים בעלי עוצמה מיוחדת. מותו הטראגי בטרם עת הפך אותו למיתוס, ובמהלך השנים הפך סיפור חייו לטרגדיה סמלית על גורלם של זמרים בני עדות המזרח במדינת ישראל. בעיני רבים נחשב ארגוב לפורץ הדרך של המוזיקה המזרחית למיינסטרים הישראלי. בחודש יולי 2007 החליטה עיריית ראשון לציון לקרוא על שמו רחוב בעיר