כמו שיכור

כמו שיכור לעצמי מתבדח
אל ימים אחרים אני בורח
מעורפל בחושים וימיי אפורים
ורגלי נשרכות לדרכים
בחיים גם יומי לא ידוע
בין שיברי מילים לא ברורות
אני מביט ובוהה
ככה סתם גם הוזה
ובראשי עולות אשליות

איש קבצן ויחפן לא ידוע
כל ימיי ולילותיי הם שעשוע
נעזב מיותם
כך אני סתם נרדם
עולמי הוא ברחוב לא ידוע

לא הייתי גיבור לא מושיע
לא הבנתי את סודות החיים
רציתי לקבץ למשש להשמיע
את קולי בליווי מיתרים

לא הייתי אמיץ לא פגיע
ותמיד אהבתי רק נשים
מעורפל בחושים כל חיי משברים
ועיניי חבקו מרחקים