גו עמר

עמר נולד בעיר אוגדה שבמרוקו. בשנת 1956 עלה לישראל, כשהוא כבר זמר בעל ותק במולדתו והתיישב במושב יד רמבם. תוך זמן קצר הפכו רבים משיריו ללהיטים. הלהיט הראשון של עמר בישראל היה השיר ישמח משה כשאחריו באו רבים אחרים, בהם שיר השיכור, שלום לבן דודי, האסיר וברצלונה. עמר נחשב לזמר הראשון שהשמיע שירי-קודש יהודית-מרוקנית בישראל, ולראשון שהכניס את הצליל האנדלוסי לישראל, כמו כן גם היה הזמר המזרחי הראשון שהשמיע מחאה חברתית כנגד הממסד האשכנזי במדינת ישראל. במחאה על התנהגות המשטרה באירועי ואדי סאליב שר, בשיר השיכור את השורות: הוי שוטרים, שומרים, קחו נא אותי,חיים כאלו, עד אנא אסבול. בשירו האסיר ביטא את הגעגועים למולדת מרוקו בשורות:נגני לי, נגני גיטרה, נגני זמר מארצי ב-1970 התיישב עמר בניו יורק, ומשם עבר ללוס אנגלס. הוא נחשב בזמנו לאחד מבכירי החזנים בעולם, והעביר סדנאות חזנות בארצות הברית ובאירופה. באמצע שנות השמונים חזר לארץ וניסה להקים מרכז ללימודי חזנות. הוא הקליט פרסומת לקפה טורקי של עלית על פי המנגינה של להיטו שיר השיכור והפרסומת שודרה רבות ברדיו. הופיע במספר הופעות עם התזמורת האנדלוסית הישראלית, אך בסופו של דבר לא הצליח להיקלט בארץ וחזר לארצות הברית. במערכת הבחירות של שנת 1986 תרם את קולו לגנגל הבחירות של שס ושר את אשורר שירה. בשנת 2000, לאחר מות רעייתו ריימונד, חזר לישראל. לאחר שובו לישראל, לקה באירוע מוחי שריתק אותו לכיסא גלגלים ולאחר מכן לקה במחלת פרקינסון, איבד את צלילות קולו והפסיק לשיר. גו עמר נפטר ב-26 ביוני 2009 בניו יורק. זמרים רבים ביצעו משיריו, בהם זוהר ארגוב שהושפע ממנו רבות והיה אף הנהג שלו בתחילת דרכו, אייל גולן, ישי לוי ואורן חן.