רבקה מיכאלי

רבקה מיכאלי היא בת להורים ילדי ירושלים. משפחתו של אביה, אברהם מיכאלי, הגיעה לארץ ישראל בסוף המאה ה-19 מגאורגיה. אמה, בלהה קוסובסקי, היא דור שמיני בארץ. פרופסור דן מיכאלי זל היה אחיה. היא החלה לשדר ברדיו בשנת 1952, כשהייתה בת 14 בלבד, במסגרת תוכניות הילדים של קול ישראל. שרתה בגלי צהל ולאחר מכן שידרה במשך שנים רבות תוכניות שונות בקול ישראל, ביניהן תוכניות הייעוץ והפנאי ביקור בית, מה היה לנו שם ותפוח ועץ. בשנות השישים הופיעה מיכאלי בתוכניות הבידור של בנות מועדון התיאטרון בחיפה, אז גילה אותה יוסי בנאי והעלה איתה ב-1964 את תוכנית הבידור ילדות קשה. נעמי שמר העידה שבזכות מיכאלי נוסף הבית השני של השיר ירושלים של זהב ב-1967. כששמר הראתה לה את השיר, העירה מיכאלי כי חסרה התיחסות לעיר העתיקה, ושמר הוסיפה את הבית השני שנפתח בשורה איכה יבשו בורות המים, כיכר השוק ריקה. בשנת 1969 השתתפה מיכאלי בסרט הקולנוע המצליח של אפרים קישון תעלת בלאומילך.