אריק לביא

אריק לביא נולד בגרמניה בשנת 1927 בשם ליאו אלכסנדר אינזלסבכר. הוא נולד לאם חד הורית בשם אדית האובן. אביו היה סטודנט לרפואה מריגה. אמו התחתנה עם איש לגיון צרפתי בשם אינזלסבכר והוא שנתן לו את שמו. בגיל 9 עלה לישראל עם קרובי משפחה רחוקים, ללא הוריו, ולמד בכפר ברוך. בשנת 1946 הצטרף לפלמח. היה חבר בלהקה הצבאית כרמל. הקריירה הבימתית העשירה שלו, שנמשכה עשרות שנים, החלה בשנות ה-50 במשחק בתיאטרון הקאמרי ובהרכב שלישיית ערבה, שהתמחתה בשירי רועים. במהלך הקריירה הקליט מאות שירים, הופיע על הבמה בשיריו ושיחק בהצגות, במחזות זמר ובסרטים. בנוסף לשירי ארץ-ישראל, היה לביא מהזמרים הראשונים שהחלו לשיר שירי פופ. בין שיריו המוכרים: הסלע האדום אשר נאסר להשמעה בשנות החמישים, מאחר שעודד יציאת צעירים לפטרה בירדן, שיר הקטר, שיר ההד, את חכי לי ואחזור, שיר סתיו כל הנחלים הולכים לים, זה קורה, ניגון עתיק, אני אשיר לך שיר ועוד. לביא גם חידש שירים עבריים ישנים, כמו שירי פלמח לתקליטו הפרוטה והירח אותו הקליט עם שלישיית שוקולד מנטה מסטיק, שירי תנועות הנוער ושירי ארץ ישראל נוספים כמו יש לי כנרת ואני מאמין שחקי שחקי. בתקופת ההמתנה למלחמת ששת הימים נרתם אריק לביא לעידוד רוח העם ושר את הפזמון נאצר מחכה לרבין למילים של חיים חפר. בתיאטרון הוא השתתף בין השאר בהצגות הוא הלך בשדות, עוץ לי גוץ לי, אופרה בגרוש, המלך ואני גבירתי הנאווה, הקוסם, ואירמה לה דוס הן בישראל והן בברודוויי. העלה עם אשתו, השחקנית שושיק שני, את הצגות הבידור הוא והיא והו, הו יוליה מאת אפרים קישון. בקולנוע הוא שיחק בסרטים רבים, בהם: מבצע יונתן, עליזה מזרחי, סוסעץ, גבעה 24 אינה עונה, חור בלבנה ואחרים. אריק לביא נחשב לאחד מן המבצעים המשובחים בשפה העברית. בשנים האחרונות זכה להכרה גם מצד זמרים ויוצרים צעירים, שחידשו רבים משיריו בין היתר באלבום הקאברים עבודה עברית. בשנת 1998 הוציא אלבום אוסף המיטב המכיל את מיטב להיטיו. אלבומו האחרון היה אריק לביא- בדרכי שלי: הקלטות נדירות. את האלבום, המכיל הקלטות נדירות משנות ה-70, הספיק לביא לערוך לפני מותו בשנת 2004. שיר הנושא שלו הוא גרסה לשיר My Way של פרנק סינטרה, אותו תרגם לביא בעצמו על פי סיפור חייו. בשנת 2004 נפטר ממחלת לב קשה בבית החולים בילינסון בפתח תקווה. השאיר אחריו את אשתו שושיק שני ושתי בנותיו, נועה ויעל.