אילנית

אילנית נולדה בתל אביב בשם חנה דרזנר. בהיותה בת 5 עברה משפחתה לברזיל שם נקשרה למקצבים דרום אמריקאיים. ב-1960 שבה המשפחה לארץ והיא התגלתה בתחרות כישרונות צעירים כשהיא בת 15 בלבד. שלמה צח, לימים בעלה, ביקש ממנה להצטרף אל שלישייה שהקים בשם גידי צח וחנה, אך זמן קצר לאחר מכן נותרו השניים כצמד בשם אילן ואילנית. הצמד זכה להצלחה גדולה מאוד בשנות השישים בארץ ובעולם, כבש את מצעדי הפזמונים וייצג את ישראל בפסטיבלים בינלאומיים. הופעתה של אילנית בפסטיבל הזמר של 1969 נחשבת הופעתה הראשונה על הבמה לאחר פירוק הצמד. היא ביצעה את שיר בארבעה בתים אהוד מנור/נחום היימן אך לא זכתה בתחרות. זכייתה הראשונה בפסטיבל הייתה בשנת 1971 עם השיר רק הירח שמרית אור/דני עמיהוד. שירים נוספים שביצעה בפסטיבל: אהבתה של תרזה די-מון, אם יפול הכוכב שלי, שיר של יום חולין. אילנית השתתפה בפסטיבלים רבים בארץ ובעולם ובתחרויות האירוויזיון. היא הופיעה במהלך הקריירה העשירה שלה באולמות החשובים בעולם, בין היתר בפסטיבלים בטוקיו ובאתונה, הספיקה להקליט במספר רב של שפות בהן: אנגלית, פורטוגזית, ספרדית, צרפתית, סווהילית, יפנית וגאורגית ונבחרה להיות הזמרת הראשונה שתייצג את ישראל בתחרות האירווזיון שנערכה ב-1973 בלוקסמבורג עם השיר אי שם, אותו כתבו אהוד מנור ונורית הירש. השיר הגיע למקום הרביעי, הישג מכובד למדינה שמשתתפת בתחרות בפעם הראשונה. הקדימו אותו אן מארי דוד, המוסדדס מספרד וקליף ריצרד. בשנת 1977 התבקשה אילנית לשוב ולייצג את ישראל באירוויזיון. נכתבו מספר שירים לקראת התחרות, בהם נסיך החלומות ולנטינו אך הוועדה בחרה בסופו של דבר בשיר אהבה היא שיר לשניים עדנה פלג/אלדד שרים שהגיע רק למקום ה- 11. עטיפת אלבום האוסףאילנית הרבתה לשתף פעולה עם צמד הכותבים מנור והירש והפכה רבים משיריהם ללהיטים, כמו בשנה הבאה וללכת שבי אחרייך. היא הקליטה גם משיריהם של יוצרים נוספים, בהם רחל שפירא נחמה, שיר של יום חולין, חלק בעולם, שיר על נחלים, שמרית אור אל הדרך, אני לא מאמינה, רק הירח זורח, בשביל אל הכפר ושייקה פייקוב ארץ ארץ, רינגולי, אחי גיבורי התהילה, תבורכי ארצי, בפרוט נבל ועוגב, לאורך השדרה שאין בה איש, חמסין של ניסן. אילנית נבחרה להיות זמרת השנה במצעד הפזמונים השנתי שבע פעמים רצופות בין השנים 1971 - 1977, הישג שלא חזר על עצמו מאז אצל זמרים אחרים. היא הוציאה כעשרים תקליטים, רבים מהם תקליטי זהב. זכתה לכמה וכמה ספיישלים טלווזיונים ובהם התוכנית הראשונה שצולמה בצבע בישראל בשנת 1973 בבימויו של רלף ענבר. היא התבלטה בשירי פופ קלילים ובשירי ארץ-ישראל. סמלה המסחרי היה שערה הבלונדיני הארוך. בתחילת שנות ה-80 התמקדה אילנית בעיקר בשירים בעלי גוון לאומי דוגמת בללייקה, שיר על נחלים וחלק בעולם. ב- 1985 התפרסם ספר שיריה ועכשיו כולם ביחד ועמו שיר הנושא אשר הפך להיט ברדיו. בשנת 1986 השתתפה בפרויקט מיוחד שהופק בסגנון שירי הצדקה שפורסמו באותה תקופה, בו נאספו מיטב האמנים הישראליים ושרו את השיר שהלחין עם אחד שיר אחד, שהכנסותיו הוקדשו לילד הנכה. לקראת סוף שנות ה-80 החלה הקריירה שלה לדעוך, והיא חדלה להוציא להיטים. בשנות ה-80 ביצעה אילנית את שירי הפתיחה של רבות מסדרות הטלוויזיה לילדים הפופולריות של התקופה , כגון פרפר נחמד, בבית של פיסטוק, הלב, הקוסם מארץ עוץ וטאו טאו. בשנת 1995, הוציאה אילנית את אלבום האולפן חלום ברזילאי, שהכיל גרסאות בעברית לשירים ברזילאיים מוכרים. באלבום זה חזרה אילנית לשתף פעולה עם אהוד מנור, שיצר את הנוסח העברי לשירים, ועם המוזיקאי קובי אושרת. בשנים האחרונות הופיעה לצד נורית הירש במופע משותף וכן במופע חמש הדיוות לצד ירדנה ארזי, רותי נבון, שלומית אהרון ומרגלית צנעני. בקיץ 2006 הוציאה אילנית שיר חדש לאחר הפסקה ארוכה. השיר שנכתב על ידי קרן פלס הופק על ידי בן זוגה דאז של פלס, המוזיקאי איתי פרל. מדובר בשיר שכתבה פלס במיוחד לכבוד יום הולדתו החמישים של אביה וביקשה מאילנית, זמרת אותה הוא מעריץ, לבצע אותו במסיבת יום ההולדת. אילנית נענתה לבקשה ואמרגנה שלמה צח החליט שמדובר בשיר שכדאי להוציא לרדיו. באפריל 2008 הוציאה את האלבום ישראלית, בהפקתו של תומר הדדי, הכולל 10 שירים העוסקים בישראליות. משתתפים בו יוצרים ותיקים: רחל שפירא, נורית הירש, דודו ברק, יואב גינאי, שייקה פייקוב, מוני אמריליו וחיים קינן, לצד יוצרים צעירים: תומר הדדי ועמית צח, בנם של שלמה צח והזמרת אילנה אביטל. טרם צאתו, יצאו מהאלבום הסינגלים ישראלית, שכתב דודו ברק והלחין תומר הדדי, וארץ החידות, שכתב יואב גינאי והלחין הדדי.