שלמה יידוב

סגנונו המוזיקלי של יידוב מאופיין בקו מלודי מופנם ומאופק וצליל מעודן. הוא אינו רוקיסט טיפוסי בהיעדר חיספוס ומרדנות באישיותו, ויצירתו נוטה יותר לכיוון הפולק רוק אך כזה המתובל במוטיבים הרמוניים מורכבים ועיבודים מתוחכמים. ניכרת בלחניו גם השפעת גאז ורוק בריטי מתקדם של שלהי שנות ה־60. כמו כן, באופן טבעי, ניתן למצוא ביצירתו ניחוח של טנגו ופולקלור עממי מארגנטינה מולדתו. יידוב הוא וירטואוז בנגינה על גיטרה אך מפגין זאת לעתים רחוקות בהקלטותיו והופעותיו. כמו כן, הוא נרתע מלכתוב מילים ללחניו ומשתמש לרוב בטקסטים של משוררים, ביניהם נתן זך, נתן אלתרמן, לאה גולדברג, יהונתן גפן ויהודה עמיחי.