דפנה דקל

דקל התחילה את דרכה כאשר התגייסה ללהקת הנחל באמצע שנות השמונים והשתתפה גם בתוכנית הלהקה התחדשות. אחרי שחרורה היא השתתפה במחזמר סלאח שבתי ושיחקה שם את חבובה, בתו של סלאח והמחזמר הופיע בתיאטרון הבימה. את אלבומה הראשון שכלל את הלהיטים הצילו, שירה של ירמה הוציאה בשנת 1989. לאחר שהוציאה את האלבום היא השתתפה בפסטיבל בפולין עם השיר אנההיא וזכתה במקום השני. בשנת 1992 השתתפה בקדם אירוויזיון וזכתה לייצג את ישראל באירוויזיון עם השיר זה רק ספורט. המתחרה שהשתתפה בקדם , והגיעה למקום השני, ענת עצמון הגישה תביעה נגדה משום שלטענתה השיר זה רק ספורט ארוך ב-17 שניות מהאורך המותר על פי כללי התחרות. דקל זכתה במשפט וקיצצה את 17 השניות האסורות והגיעה למקום השישי באירוויזיון באותה שנה. ב-1992 התחילה גם ללמוד משחק והשתתפה בתוכנית לילדים פלאי קלעים לצידם של צחי נוי, אדם ודניאל ארליך. היא שיחקה בסרט זהר ב-1993 בתפקיד ברכה, אשתו של זוהר ארגוב. היא גם השתתפה בפסטיבל הצגות תיאטרונטו וזכתה במקום הראשון. בשנת 1994 הוציאה את אלבומה השני עם השירים אני המים אני הסלע וחידוש לשיר אחכה לך של הנשמות הטהורות. בשנת 1999 השתתפה כמנחה באירויזיון שהתקיים בישראל. בשנת 2006 הצטרפה לסדרה אגדת דשא. במרץ 2008 הוציאה לראשונה אחרי 15 שנים, סינגל חדש שכתבה את מילותיו ואחיה אלרן הלחין והוא נקרא יומן יקר. היא השתתפה בשלושה ממופעי הפסטיגל 1989, 1995 ו-1999,והוציאה את קלטות הילדים זרעים של מסטיק 1994, סיפורי מישמיש 1999, כחולבן 1998 וסדרת קלטות של דפנה ודודידו. היא גם השתתפה במחזמר שלגייה 1999, ובגרסתו הנוספת ב-2002, ועוץ לי גוץ לי ובתוכנית לילדים ימי 1996 וסיפורי מישמיש 1998-1999. בשנת 1997 שיחקה במחזמר פיטר פן בתור לילי הנמרה לצד זאב רווח, גיל ססובר ושרון שחל. דקל נשואה ואם לשלושה בנים.