טל גורדון

טל גורדון פרצה לתודעה הישראלית כאמנית עם אלבום הבכורה שלה משנת 1991, מסיכות בהוצאת NMC ובו שירים שכתבה והלחינה לצידו של נגן רוקפור, אמיר צורף, ובהפקתו של ברי סחרוף. עבודתה המשותפת עם צורף תתבטא בהמשך בלהיט הכעס שכתבה עבור רוקפור לאלבומם רשת פרפרים. בין היתר עסקה גורדון באותן שנים בביצוע גרסאות כיסוי ליצירות קודמות, כגון חשמל זורם בכפות ידיך של רותי נבון, ובמופע המוקדש לשירי שמוליק קראוס הצטרפה ללהקת איפה הילד? בגרסאות כיסוי לכמה משיריו. ב-1995 יצא אלבומה השני, טל גורדון. גורדון כתבה והלחינה את כל שירי האלבום חמישה מהלחנים ביחד עם גידי רז. אבי בללי מלהקת נקמת הטרקטור הפיק מוזיקלית ועיבד את השירים, שניים מהם עם גידי רז. בללי, רז וירמי קפלן הלחינו לתקליט גם קטע אינסטרומנטלי ארוך בשם חלומו של מוניר, ושלושתם שרו קולות וניגנו עם נגנים נוספים. ב-1997, השתתפה באלבומו של נתן כהן תחנת דרכים בשיר אולי אפשר ושרה לבדה את כוכב קטן. באותה שנה השתתפה גורדון בלהקת נשים, שלא הגיעה להוצאת אלבום אך יצרה עניין גם בגלל שמה הפרובוקטיבי, המזדיינות, וכללה בה הרכב מרשים: גורדון בגיטרה ושירה, אסי לוי בשירה וגיטרה, ענבל פרלמוטר בבס ובשירה ואיגי וקסמן בתופים. ב-1998, הופיעה במיטב להיטיה בפסטיבל אינטימה נקסט שהוקדש לנשים יוצרות, יחד עם רונה קינן בגיטרה וקולות. השתיים הופיעו גם במופע כוכבים בחוץ משירי נתן אלתרמן, במועדון צוותא בתל אביב. ב-1999, שיתוף הפעולה בין גורדון לקינן הגיע לשיא באלבומה השלישי של גורדון: רציתי שזה לא ייגמר, שיצא בתחילת ינואר 2000, התהדר בתואר האלבום הישראלי הראשון בשנות האלפיים. קורין אלאל עיבדה והפיקה מוזיקלית גרסאות אקוסטיות למיטב להיטיה של גורדון, לצד ארבעה שירים חדשים שגורדון כתבה את מילותיהם. קינן ניגנה ושרה עם גורדון בכל השירים. האלבום הוגן בטכנולוגיה חדשנית למניעת העתקה למחשב, ולכן עד היום אינו נקרא בחלק מנגני ה-DVD. ב-2001, החליפה גורדון את אילנה ברקוביץ בהגשת מגזין המוזיקה תוצרת הארץ בערוץ הראשון, אותו היא מגישה עד היום. ב-2003 התארחה גורדון באלבום Easy As It Sounds של ההרכב האלקטרוני פיצבנד השייך לאלי אברמוב חבר להקת הקליק. ב-2006 החלה גורדון להגיש את התוכנית ציפורי לילה מוזיקליות בגלי צהל, והוציאה את אלבומה הרביעי, לפני שהשמש עולה בלייבל התו השמיני. האלבום לא זכה להצלחה או הכרה תקשורתית.