נמשים

כבר יוצאת, היא אליי קוראת
שטח מת, על הלחיים
בוא נשכב בטן גב ואותי תאהב
רק עוד קצת, לא אכפת שתשרוף אותי לאט

בוא ונמריא לצד השני
כאילו הזמן קופא ונרדם
בוא ונרקוד, לא נעבוד
לקחת אוויר הרים צלול כים

לה לה לה...

או! יש אור בחוץ, אפשר לשמוע את שירת הציפורים
או! איזה שמש, האור מושך במבוך של נמשים
נשחה פרפר, על שטיח פרסי במדבר
גבוה.. מה שלא נספיק היום נמשיך מחר

בוא ונמריא לצד השני
כאילו הזמן קופא ונרדם
בוא ונרקוד לא נעבוד
לקחת אוויר הרים צלול כים

בוא ונמריא לצד השני
כאילו הזמן קופא ונרדם
בוא ונרקוד לא נעבוד
לקחת אוויר הרים צלול כים

לה לה לה...

שעות ארוכות של בטלה, חוסר מעש, ובהייה בתקרה, דרושות לכל אדם יצירתי, כדי שיוכל לפתח רעיונות.