קיץ רחוק

היא היתה סביון בשדה
זה היה מזמן לפני שנים
עם החרוזים בשיער
והחלומות בעננים.

בימים בילינו בחוף
צוענים ללא כל מטרה
בלילות דיברנו המון
ואני זוכר מה היא אמרה,

ללכת לנוע
להיות חופשי אדם מאושר
ללכת ברוח
ולא להיות תלוי בדבר

כל התקליטים הטובים
התנגנו כאלף פעמים
ולאור הנר הדועך
החיים היו כל כך תמימים

שרנו על חופים רחוקים
נגד מלחמה בעד שלום
כל מי שהיה בן שלושים
כבר היה מעבר לתהום

ללכת לנוע...

אל תהיה כזה מרובע
קח טיול ארוך בתוך ראשך
לך עם עצמך אל תירא
אלה הדברים שהיא אמרה

כמו הציפורים שבסתיו
שעפות דרומה בתנופה
יום אחד פקחתי עיני
והחא נעלמה עם התקופה

ללכת לנוע...