זמר מריבה

רוצו למרפסת יש שם מהומה
השכן והשכנה שוב במלחמה.
הוא זורק צלחת היא את הכוסות
לא חולף לו רגע מתחילות הצעקות,

או, לאן הגענו
אין לנו הווה.
למה את כזאתי?
ואתה כזה.

הוא ממשיך לצרוח, מה כבר את עושה,
מי זה את חושבת שמביא תפרנסה.
היא צועקת, יופי, ולי חיים קלים?
מבשלת, מנקה סוחבת תסלים

או, לאן הגענו
אין לנו הווה.
למה את כזאתי?
ואתה כזה.
איך שהסתבכנו,
מי שמדבר,
לא נוכל לברוח יותר.

זהו זמר, זמר מריבה
אין לו גמר, הוא הולך ובא.

היא עכשיו אורזת את המזוודה,
לוקחת את הילד גם את הילדה.
הוא עומד בדלת זורק תמפתחות,
לא חולף לו רגע ממשיכות הצעקות,

או לאן הגענו
אין לנו הווה.
למה את כזאתי?
ואתה כזה.
איך שהסתבכנו,
מי שמדבר,
לא נוכל לברוח יותר.

זהו זמר, זמר מריבה
אין לו גמר, הוא הולך ובא.

הנה הניידת, עולה לשם שוטר
לאט לאט מרגיע, העסק מתקרר.
אנו במרפסת מורידים גבה
בינתיים שקט מחכים לקרב הבא.

זהו זמר, זמר מריבה
אין לו גמר, הוא הולך ובא