רומיאו
מילים: צרויה להב
לחן: יהודה פוליקר
הו, רומיאו, זאת היתה
פנטזיה נהדרת
אביר חלומותי שבא
מאגדה אחרת
הבטחת שנמריא הרחק
מעבר לעצמנו
אבל נפלנו המומים
והחלום איננו
אולי גזרה כפתה עלינו
להסחף עד סוף
כמו גלים מוכי ירח
המשועים לחוף
ועכשיו עם השנים
האהבה אחרת
פחות חולמת את עצמה
הרבה יותר נקשרת
הזמן כמו מיקרוסקופ רגיש
חידד את הראיה
זקן חכם שופט ביני
ובין מה שהיה
אולי אהבנו בתמימות
יותר מדי שירים
לא האמנו שנמות
על מה שהם אומרים
ועכשיו עם השנים
האהבה אחרת
פחות חולמת אהבה
הרבה יותר נקשרת
הרבה יותר נשארת פה
פחות גנובה לרוח
האדמה טובה אלי
אני רוצה לנוח
אך לפעמים הקול שלך
קורע ונוגע
משהו פתאום זוכר בי
ומתגעגע
ואני יודע המרחק
מוחלט ואמיתי
ובמרחק אתה קרוב
אתה תמיד איתי
הרבה יותר נשארת פה
פחות גנובה לרוח
האדמה טובה אלי
אני רוצה לנוח
אך לפעמים הקול שלך
קורע ונוגע
משהו פתאום זוכר בי
ומתגעגע
הו, רומיאו, זאת היתה
פנטזיה נהדרת
אביר חלומותי שבא
מאגדה אחרת
