ואולי

מה שהיה שיהיה, מה כבר קיבלנו בעצם מזה?
כמה הלב משתק?
כמה כאב ינסה?
עוד אלף מילים אבודות חיים ומוות ביד הפיות מה שייקח אל ליבו קמט נוסף בתוכו.

פזמון:
ואולי דקה יותר מדי רציתי את חיי הכי קרוב אלייך,
ואולי תצא פתאום אליי השמש הכתומה מה כבר יהיה לך בלעדיי?
ואולי כשאת תבואי אולי תישארי אולי את מפחדת והפחד שלי,
ואולי יש עוד עיניים שרוצות את השמש שלי,
אולי קצת בינתיים אצא לי מדעתי.

איך בכאב לפעמים כולם מחפשים להרגיש מה נעים?
עוד סיפורים להפנים,
עוד יצרים להשלים,
בשקט לבד אתכנס אלך לי לישון ואסמוך על הנס,
מה כבר יכול להיות? מה שהיה או פחות?

פזמון:
ואולי דקה יותר מדי רציתי את חיי הכי קרוב אלייך,
ואולי כשאת תבואי אולי תישארי אולי את מפחדת והפחד שלי,
ואולי יש עוד עיניים שרוצות את השמש שלי,
אולי קצת בינתים אצא לי מדעתי.
ואולי יש עוד עיניים שרוצות את השמש שלי,
אולי קצת בינתיים אצא לי מדעתי.