קשה לה

אפילו עכשיו כשהיא מאושפזת, בתוך ראשה,
עם כל האנטי גיבורים, הצולעים לכאן ולכאן.
לרוחב רגשותיה, מברבזים את עורה
ואומרים לה גלמודה.

אין היא מוכנה להשיל את כל חייה ובטח
לא את צערה עליו היא דוגרת,
כמו על ביצה של זהב.

קשה לה - קשה לה - לה לה לה לה

ולא שחסר לה דוגר מחליף לשעה,
בה תוכל להיות רק בשר עוטף נשימה
ולא שום דבר אחר...

קשה לה...

אבל, חבל לה להפסיד את העלילה,
דברים כמו טלפון,מחשבה.
או רחש הקיום המזמזם קדימה, קדימה
קדימה - בתוך גופה.

קשה לה...