לשונות, מתערבלים

לשון אל לשון
בהידברות לא מתוכננת
מוצאות עצמן בריקוד
הלשונות המתערבלים
הדבק מקבל גוון היסטורי
בנקודת זמן ההיתוך בו אני מרגישה
את איבריך נצמדים
ואני עפה שלא משליטתי אל עברי הקדמוני
בו אני חוה ואתה אדם
וככל שהחשק מתגבר
יתדות הספק עמוקות יותר
בליבי אני מתחננת
אל תעצור, רק עכשיו מתחילים
בו ניתן ללשונות את החופש עד למיצוי ההדברות
זהו הרי החשק הקצוב ביותר עלי אדמות
רוצה לראות?
מתחילים
עשר, תשע שמונה...
שש חמש ארבע...
שתים אחת
ומתעוררים.