ים העשב
מילים: אהוד מנור
לחן: קורין אלאל
עשב צמח שם עד גובה ליבו וליבה
היא נשבעה בחייה הוא בחייו לה נשבע
העשב לחש את סודם לרוח הלילה
הרוח נשאה את הסוד משמה והלאה.
הרוח גילה לברושים השחורים
והם יספרו לאלפי ציפורים.
שם בתוך העשב
הם היו רק שניים
הוא בין זרועותיה והיא על כתפו
שם בתוך העשב
הם עצמו עיניים
הוא נח בעורקיה והיא בגופו.
