מילים

את יושבת הלילה בחדר,
מסדרת מדף של ספרים ישנים
לימים את תביני שאין זה מקרה,
שמצאת דווקא דף מקומט משנים.

הוא כתב -
לעולם לא תהיה לי אחרת,
והשמש זוכרת כה נשבעתי לך כאן.
עד יומך האחרון לא תדעי מהו עצב,
ותשבי ערב ערב, עימי בשולחן.

מילים, מילים.

כבר שבוע הוא לא מסתכל בך,
וגם כשלבשת הטובה בשמלות.
לימים את תביני שאין זה מקרה,
זאת הדרך שלו להגיד לך שלום.

הוא כתב...