מדריגל נוגה

אחת לי אם את חכמה!
היי נוגה! היי יפה!
דמעה נוסכת בך קסמה
כנחל בנופי שממה -
גם לפרחים יפה סופה.

אוהב, אך רק אם כל חדוה
מעם מצחך נסוגה כבר
אם לבבך בחיל טבע,
אם על שמחת יומך נקווה
ענן של זועת עבר.

אוהב, אם מעינך נוצקה
טיפה חמה כדם תוסס
אם בידי ידך דבקה,
עת מתוכך המועקה
בקעה כזעקת גוסס.

תשוקת-אלים! אני שואב
מזמור חמדה עמוק! מהוד-
חזך גניחות, אנקות כאב,
הנה ליבך כבר משתלהב,
פניני עיניך בו נוגהות!