רגע לפני

רגע לפני שסדרת את הדלת
ביקשתי ממך, אבל את לא נשארת
אמרת לי עזוב, כבר ארזתי הכל
אני מסתכל, להאמין לא יכול

מתיישב בפינה ומביט בתמונות
שבהן יש את שנינו או אותך לפחות
את נראית מאושרת, כך כתבת בעצמך
האם את זוכרת? הכל מסתבך...

הדמעות לא עוזבות למרות שביקשתי
והשקט חזק, מזה כה חששתי
נשארתי עם כלום, שאלה בלי תשובה
את כנראה מאמינה שהייתי איתה

הייתי רוצה שתקשיבי שנייה
שום דבר לא עוזר, לא חיוך - לא מילה
רציתי כל כך את החופש הזה
עכשיו את עוזבת, ואין לי כזה

הדמעות לא עוזבות...