אל נא תאמר לי שלום

קדרו שמיים בבוקר קר,
גשם דופק על שמשות.
רטט שפתיים, חיוך כה מר,
צחוק בעיניים דומעות.
רציף רכבת, פנס חיוור,
בתחנה עזובה.
אש ושלהבת בלב בוער,
כי הפרידה עצובה.

אל נא תאמר לי שלום
אמור רק להתראות,
כי מלחמה היא חלום
טבול בדם ודמעות.
ואין עוד שחר ליום
מה עגומים הלילות,
על כן אל נא תאמר שלום
אמור רק להתראות.

קופאות ידיך, אותן אנשק
מחוג דוהר על שעון.
חוורו פניך, גרון חונק,
כן, זהו צליל אחרון.
שמשה נופלת, עוד נשיקה,
הגלגלים כבר חורקים.
יד מנפנפת, ובלחישה
אוסיף עוד כמה מילים.

אל נא תאמר לי שלום...