יעקב ועשיו

עשיו משכים לבית המרזח,
חבית משקים מפיו תיתן ריח.
אוי, אוי, אוי,
אוי לעשו גוי!
כוסו - חייו,
לשתות חייב,
כי על כן הוא גוי.

יעקב משכים לבית התפילה,
נותן ליוצרו שבח ותהילה.
הו, מה טוב
חלק יעקב!
אל צור חייו
להודות חייב,
כי שמו יעקב.

עשיו חוזר לביתו בלילה -
אוי לה לאשתו מאגרוף יד בעלה.
אוי, אוי, אוי,
אוי לעשו גוי!
זרועו - חייו,
להכות חייב,
כי על כן הוא גוי.

יעקב חוזר בערב אל נוו,
אשתו וילדיו משמחים לבבו.
הו, מה טוב
חלק יעקב!
בניו - חייו,
לגדלם חייב,
כי שמו יעקב.