מישהו בוכה

חדר אפל
אין קול אין רחש
צל מעלי
רק השעון
נוקש ברעד
אל תוך הלילה
מי זה עוצר שם עכשיו בתוכו
בכל כוחו
את הבכי
מי את פניו שם טומן שוב בכר
רטט מוכר
על הלחי
על שפתי נשבר
מי מי מישהו בוכה
חרש לידי
מי מי איש אינו בוכה
מלבדי

קול צעקה
אני חונקת
פחד הומה
הוא לצידי
ישן בשקט
הוא לא שומע
יד מגששת קרבה אל פניו
אל שתי עיניו
לא נוגעת
על המרחק שנפער עד אליו
עד זרעותיו
לא יודעת
לגשר עכשיו
איש אינו בוכה בחדר מלבדי