יורם

הוא נשאר בן עשרים
והזמן חלף
זמן שלא נגע בפניו,
זמן בלעדיו

הוא אבד בחולות
עד היום לא שב
רק עכשיו אפשר לדבר
רגע אליו:

אז כתבת יומן
ונשאר מכתב,
ואתה צוחק מן הדף
שעל המדף

יורם, תגיד לי אתה
מה עושים עם חבר שכמותך,
מה עושים עם מותך,
עם זכרון היותך
ועם השכחה

אז כתבת יומן
ונשאר מכתב
ואתה צוחק מן הדף
שעל המדף

פזמון:
יורם, תגיד לי אתה
מה עושים עם חבר שכמותך
שלא שם ולא פה
שהיה ואינו
ובכל זאת ישנו

כי עם הזמן - זה נשכח
הכאב דעך
לפעמים גם פצע ישן
שב ונפתח

יורם, תגיד לי אתה
מה עושים עם מן חבר שכמותך,
מה עושים עם מותך,
עם זכרון היותך,
עם חבר שכמותך,

שנשאר בן עשרים