בין אלון לאיזדרכת

בין אלון לאיזדרכת שטה רוח הרעות,
יש כאלה שיגידו נדירה היא רוח זו.
וכך,בבוקר חם באמצע אב,כשאין ענן סביב החמה,
בין אלון לאיזדרכת נחתה יונה תמה.
והיא עומדת חשופה, במערומי גופה.
לעברם קורצת לשלום בכנפה הלבנה היפה.

האלון מיד מבליט את שורשיו החזקים
וצמרת שעליה תגונן מפני גשמים.
ממולו, האיזדרכת מפתה בפירותיו,
ובקן שהוא בונה לה על אחד מענפיו.
וכך, עם רד הערב, היא נוגסת בפלח מדובשו של זה
ועם עלות השחר, מקיצה היא בסבך צמרתו של זה.

ובקצה אחר של היער,
בעוד השניים ראש בראש,
אותה יונה תמה נוחתת וקורצת בכנפה לברוש.

בין אלון לאיזדרכת,נדמה רוח הרעות,
יש כאלה שיגידו כי היתה זו רוח שטות