מי שם ידו

הזמן עובר ורץ
והשנים מתחלפות
ונדמה לעתים שהעונות שמשתנות
מביאות מצב חדש אל הרוח
שלוקחת את האנשים בכוח אל המוח חזרה
להאמין באשליה
באחוז המדומה
שנמצא ולא מרפה
כמו שדון לילה אפל
מחפש פרצה מתפתל
קופץ על כל ניצוץ אור
ומבין שהדרך חזרה הביתה מלאה במכשולים רבים
מעניין שלא חשבתי שיהיה כך
עבר קצת זמן עד שהבנתי את הלקח:
לעשות מעשים טובים
לכבד את האנשים
כי זה לא סתם קלישאה שלפי שעה
השטן חוגג ומשחית כל חלקה טובה
חזון טוב
שמחה בלב איש
מביש איך אני מרגיש
כל הזמן ברקע רעשים, פרסומות
בחורות ערומות רצות על המסך
ולאט לאט אני מבין איך שאני נשרף

כך כולנו כחומר ביד היוצר
עוד לא הגענו אל המקום שבו הזמן עוצר
רק ממשיך ומתגבר על הרצון
עדיף במקום ללכת עם הצאן אל הטבח, כן
מי עוד לא הבין את העניין?
מי שם ידו אל הבלגאן?

אז חשבתי אולי להציע פתרון
שיוציא את ההמון מתוך השגעון
א ב ג י ת צ ו ש ר
אהבת חינם עד שידעו כולם
להתחיל תמאבק מבפנים
לא לבזבז כל רגע קט
ולתת לאנשים מסביב להרגיש את החיים
להרים את הראשים
לעקור תשורשים של הפחד
של אני לא יכול,
לא רוצה, לא נעים, מתעייף
להרגיש כבר כך
מתעלף מהמחשבה שיש עוד כל כך הרבה לעבור
כוח בידיים, אמונה בראש
לא לחשוש ולתת להכל לשטוף
כמו מים רכים
מים עומדים
סופת ברקים
הבל הבלים - אלף אלפים
כלכלה של הפחדות, חדשות או פרסומות
המצוקה מוכרת וההמונים רצים לקנות
כדור שלג ענק
נגמר האוויר - נחנק!

כך כולנו כחומר ביד היוצר
עוד לא הגענו אל המקום שבו הזמן עוצר
רק ממשיך ומתגבר על הרצון
עדיף במקום ללכת עם הצאן אל הטבח, כן
מי עוד לא הבין את העניין?
מי שם ידו אל הבלגאן?