עבד של הזמן

להתעורר לתוך עוד בוקר
כמו אתמול שלשום
רוצה לישון ולהמציא לי עוד חלום
רק הוא ניצב פה וצופה בי
מאיץ ולא מפסיק
בתקתוקיו אדיש, אדיש על השידה,
זה השעון, זה ההרגל, זאת השגרה.

אני לוקחת לי עוד יום של חול מהארון
מן המראה דמותי נקרעת...הגיון או שגעון?
וגם הפעם מוותרת כי מאיץ ממולי
אותה שעון, שעון תאום מהשידה.
זה השעון, זה ההרגל, זו השגרה.

אנחנו עבד של הזמן
של השעון שמן הסתם
אותו המצאנו בעבר
הפכנו עבד של הזמן
עובדי אליל שמן הסתם
אותו המצאנו בעבר
זה השעון שמדכא את העיקר.

אני עוקפת מימין כמו שכולם עושים
אצל כולם אצים רצים אותה המחוגים
ולא מוצאת את הבלמים
לא מוצאת נשימה
אני נוזלת עם הזמן בלי שליטה.
זה השעון, זה ההרגל, זאת השגרה.

אולי אם הוא לא היה, הכל היה שונה
אבל בטוב וגם ברע כמו נישואין בלי אהבה
זה ההרגל, זאת השגרה
זה השעון...