שבים מקווים

זוהי הארץ זהו הבית
שלי ושלך באותו המקום
לאן הלכנו,רחקנו מהם
לאיפה בכלל הגענו היום

זוכר תלילות שהיינו גנובים
איך היינו שרים
מול הרחוב הארוך ומשם אל הים
מול שמיים כחולים וים כוכבים.

זוהיא הארץ זהו הבית
שלי ושלך מאז עד היום
ירח חולף על שבילי האספלט
יחד איתו ניסינו לחלום

לאן נעלמו השירים הישנים
לאן נעלמו החברים
מול הרחוב הארוך ומשם אל הים
מול שני עננים וזוג עפיפונים


בלילות בוערים בהירים וטובים
אנחנו שבים ילדים עזובים
בלילות בוערים בהירים וטובים
אנחנו שבים אליך,שבים מקווים
ילדים אוהבים

זוהי הדרך זהו הרגע
גם אם לפעמים הוא רחוק וקטן
זאת הארץ,קטנה וזוהרת
אנחנו איתה ממשיכים עם הזמן

תנו לה לראות שמיים כחולים
שירו לה שירים
בין הרחוב הארוך ומשם אל הים
אנחנו שוב עוברים.

בלילות בוערים...