ברגע הנכון

הפכנו לעיוורים מכדי לראות
אילמים לומר, חרשים לשמוע
וכמה זה מעט באהבה
הטוב חולף- בצל הרוע

הפכנו למשפט בין השורות
נוחים מדי לזמן, עלה ברוח
חיים בין כעסים לנקמות
ועייפים למצוא דבר בטוח

וכמו ציפור כנף אני אמריא
לגעת בדברים הכי קטנים שבי
אדע לחוש ברגע הנכון
ומחדרי ליבי אסיט את הוילון
רק שמור עלינו מספקות ומהזמן
הושיעה נא, רפא, בורא עולם

נוכחנו כי עולם גם אין בו נצח
יודעים לשמוע, אך שכחנו להקשיב
בורא עולם רפאני מן העצב
עייפתי לבקש חיים שקטים

וכמו ציפור כנף אני אמריא . . .