אהבה נוכריה

בדממה,
בתוך הערפל,
אני שוב מתפלל,
לחייך.
אני שוב מייחל,
תוהה ועוד שואל,
למה הכל נגמר?

את שחזרת הביתה,
בת נכר אשר אהבתי.
את שחצית אוקיינוס
וחזרת אל אהובך.
חזרי אלי,
חזרי אלי,
אהובתי הנוכריה,
יפהפייה, חזרי.
חזרי אלי ואל ביתי,
אהובתי, יחידתי,
חזרי אלי.

שעת ערבית,
זה רגע של תוגה
ואת הענוגה,
פתע נעלמת לי.
היית כל כך טובה,
היית כל כך קרובה,
איך נדמת לי.

את שהיית לי אושר,
קרן אור בבוקר קיץ,
שוב לא תזרח לי שמש,
ששקעה מעבר ים.

חזרי אלי, חזרי אלי,
אהובתי הנוכריה,
יפהפייה, חזרי.
חזרי אלי ואל ביתי,
אהובתי, יחידתי.
חזרי אלי.