צער הלילה

הדרך כל כך רחוקה,
ויש סהר כבדיל מרוקע.
ואין מי שיבדיל
בין זהב ובין בדיל
השקול בפרוטה מתוקה.

ושטים בשמיים עבים מהבילים
וקמים בענותם גגות ומגדלים,
ועולה לפניהם יללת שועלים
שרועד גיום במשוכת הגדר.

רוחשים במקומם כוכבים ומזלות,
והלילה נופל אל ים הלילות,
והאור מרקד כרגלי אילות
וזולף כמבוע. מגיח מקיר.

והגל דורס את בטנן של האדוות:
והמים נוקבים את אימת המצולה:
ועומדות אלומות השדה ונצבות
ונותנים הקנים את קולם במקהלה:

שובי נפשי למנוחיכי
כי ה גמל עליכי.

הדרך כל כך רחוקה
ויש סהר כבדיל מרוקע
ויש מעליו
אור לבן מחלב
ושוטף כישועה עמוקה