סתיו מואר

רחפה המגבעת
ברוח שוק.
גבותיים הגבהת
כגן נשוק.

גבותיים הגבהת,
עברת טפוף,
כמו שמש על בהט
כשיר על תוף.

במסעי פרי ויין
להט אסיף
וישטח לך כפיים
ולא הוסיף.

ואל רעד ריסייך
דמעה גיתו,
כי עברת בו כסיף
ואת ביתו.