מלחמה זה רע

בסוף יום הקרב כשנשארתי לבד
הרובה הלוהט הצטנן לי ביד
וחשבתי: זה טוב שניצחנו בקרב
אך זכרתי מה סבא אברם לי כתב:

מלחמה זה רע לחלומות וציפורים,
מלחמה זה רע לפחדנים וגיבורים,
לא כולם יודעים בדיוק לאן שהם יורים,
בעשן נובלים לאט כנפי הפרפרים

שכבתי על גב המוצב שבהר
וראיתי למטה את מה שנשאר
וכשאמר המפקד: כל הכבוד
שמעתי את סבא מבין הגבעות:

מלחמה זה רע ואין כבוד במלחמות,
אנשים חיים הופכים פתאום להיות שמות,
כל החיילים שמפסידים לאדמה,
לא תמיד יודעים אם הם ניצחו ובשביל מה

חזרתי הביתה בערב שבת
אמא טיגנה חביתה במחבת
ואבא חייך, את ראשי הוא נשק,
רק סבא ישב בפינה ושתק:

מלחמה זה רע לחיוכים וחביתות,
לפעמים במלחמה גם אהבות מתות,
גם כשחוזרים בסוף לדשא של הכפר,
השמש לעולם כבר לא תהיה אותו דבר.