הורה סחרחורת

לא אל שכר הלב פתוח,
לא לתהילה נשאנו ראש,
אנו יצאנו עם דגלי הרוח
את האויר בשיר לחרוש.

לי במולדת בית אין,
לא בשבילי שתלתי עץ,
תנוני במלוא גופי כחמת יין
אל אדמתה להתנפץ.

ארץ נוגה לי
גבע וגיא!
את מדליקה לי
אש ברגליי!
לילה פורח,
ריח ירח,
ים שמיים
עף מעליי!

הורה סחרחורת!
דבורה, שחרחורת!
הלאה! עד מתי?
עד העד-בלי די!