חגיגה

מעשה נורא בחסיד אחד שהיה מתיחד
במקום אחד והיה למד בו מסכת
חגיגה. והיה מהפך בה ומהדרה כמה
פעמים, עד שלמד אותה היטב ולא
היה יודע מסכת אחרת והיה
מהפך בה ומהדרה. כיוון שנפטר מן העולם,
היה בביתו לבדו ולא היה שום
אדם יודע פטירתו. באה דמות אישה
אחת ועמדה לפניו והרימה קולה בבכי
ומספד ותרבה צעקתה, עד אשר
נתקבצו ההמון ותאמר להם: ספדו
לחסיד הזה וקברוהו וכבדו את ארונו
ותזכו לחיי העולם הבא, שזה כבדני
כל ימי ולא הייתי עזובה ולא שכוחה.
מיד נתקבצו כל הנשים וישבו עימה
ועשו עליו מספד גדול ועצום ואותה
אשה בוכה וצועקת. אמרו לה:
מה שמך? אמרה להם: חגיגה שמי.
כיון שנקבר אותו חסיד נעלמה אותה
אשה מן העין. מיד ידעו שמסכת
חגיגה היתה שנראית להם
בצורת אשה