הבית הקטן

בין בתים דומים ואפורים
שם נותרו עקבות הנעורים.
בין ברושים, קוצים בצל התות
שם נחתם עולם הילדות.

בין שדות למגרש הגרוטאות
התפתלו אותן הסמטאות.
על הכביש לעיר המחוזית
היו כולם חולפים ונחפזים.

הבית הקטן,
הבית הישן,
היה צפוף אבל נעים וחם.
הבית הרחוק שלי,
הברוש הכי ירוק שלי,
מבטיח שאף פעם לא אשכח.

אבי החכם למד והתפלל.
אמי שקדה לכבס ולבשל.
איך נישא השיר והסתלסל
עם ניחוח יין ופלפל.

הבית הקטן...

הביטי בתמונות שחור-לבן:
זה הברוש, זה הבית הישן.
כשתיסעי בדרך מהירה
תוכלי רק לדמיין איך זה היה.

הבית הקטן...