רוחות קרות

רוחות קרות וקצף ים
גונבים אותי מכאן
אל מה שעוד חי בי וקיים
עבר שלם חוזר אל המציאות שלי
בא קרוב אלי
כדי לצייר תמונות שמבלבלות אותי
ושוב משחק במחבואים אני שבויה
בין פעם ועכשיו
ואיך אתה, עובר ושב
ואם אני שואלת את עצמי אולי
זאת לא הדרך
זה הקול שבתוכי לוחש
עכשיו זה כאן, עכשיו זה כאן

לוותר ולסלוח
להשלים כדי לראות
אפשר תמיד לברוח אל הפחד
פחד לא יודע אהבה

ואם אתה מביט מבלי לראות
את מה שכבר נגמר
אני יודעת, זה זמן עבר
שזורם בשלוליות חיי
אל תהומות הדרך
עוברת פה, עוצרת שם
אוספת את עצמי אלי

לוותר ולסלוח...