סוף לא טוב

כשמלאכים בוכים למעלה
והשמיים יורדים אל הים
ואם מלכת ההרים כבר שרה
שוב הגענו לכאן

אחת עשרה שנה של לילה
אחת עשרה שנה בלי אור
והמנגינה קראה לה
זה הזמן לחזור

עם הידיים פתוחות למעלה
נשבעים לא לעזוב
קבלו אותנו שוב הלילה
מבטיחים סוף לא טוב

כשהאדמה נפתחה מתחתינו
הזאבים אז צמאו לדם
אבל היום תחזקו רגלינו
נוריד את השמיים לכאן

עיניים אל האור ויד על הלב
כל פעם שניפול זה פחות כואב