שנת שמונים ואחת

לפעמים אני נוגה ואז אני נזכר
בימים בהם תמיד הייתי מאושר
בגיל עשרים הכל היה כמו סרט,
הייתי אז חייל, היו לי חלומות
חשבתי שמזל שאין עוד מלחמות
אבל היה מי שחשב אחרת

שנת שמונים ואחת
התמימות, הזכרונות וכל מה שהיה,
שנת שמונים ואחת
בלי פרסומות ובלי כוכב נולד לרגע
היתה תקווה...

לכל אחד שנה אחת שהוא זוכר
מילה היתה מילה, חבר היה חבר
תמיד נעים להיזכר לרגע,
מנקודת מבט של החיים היום
בשנת שמונים ואחת היה על מה לחלום
היום אפשר פשוט להשתגע

שנת שמונים ואחת...