ריח הדרים

עץ האקליפטוס, ראשו ברקיע
השורש במאה שעברה
ברוש אל הדקל לוחש ומרגיע
נו, כך העולם נברא.
רוח תמיד בו יוצאת ונכנסת,
את להט חם הקיץ רוח סתיו תנשב
שמש חורפית לרגליה פורשת
מרבד סביונים צהוב.
ריח הדרים,
זהב התפוזים כאש,
לבן הפריחה
כשים הפרדסים שוב באביב פורח.
שמש כתומה בשמי ערב צוללת.
הליל מדליק כוכב.
קול יללת התנים לילה לילה,
כבכי מיתרי הכינורות,
תוף לב החושך פועם כל לילה
בקצב הבארות.
אור כוכבים מגשש ונוגע
ולחש של צללים בדרך העפר
קול מואזין מסתלסל וגונח
מצריח מסגד אל הכפר.
אור הכוכבים
פעימת הבארות
ילל התנים כמו
רוח המתהולל, נודד על פני הלילה.
בוקר חדש מהליל בוקע
רחוץ באגלי הטל.