סיגפו

והירח היה מלא כל הלילה
וזה משאיר אותי למעלה
תכתוב על ארבע קירות ברגע
ולא די לה

גל של הזיות בטבע
מאבד מציאות לרגע
איך בסוף היא תמיד חוזרת לעצמה
ולא די לה

פתאום כשנדמה שהשחר לא יפציע לעולם
עוד עולה זיכרון ישן
פתאום כשנדמה שהשחר לא יפציע לעולם
עוד אור עולה ומראה לאן

סיגפו זה חם וזה פוגע
לא את הכל אתה יודע
זה אותו האור שתמיד ליווה אותך
ולא די לה

פתאום כשנדמה...

היא חזרה משם כדי להשלים לה את המעגל שלה
אל המעיין בא גדי בא גדי קטן
היגיון של אגדה היא מרגישה כמו ילדה קטנה
בשדה גדול של הבנה, טהורה

פתאום כשנדמה...