אני שומע שוב

אני שומע שוב ברגעי השלווה
את גניס גופלין שרה בלוז ישן
על בובי מק-גיי. רביעייה קאמרית
מנגנת מוסיקה צלולה מעבירה בי
שוב אותן צמרמורות עונג ידועות.
אבל אני חייל - ואל תבכי לי ילדה.

אני מוסיף ללכת מוסיף בשביל הצר,
מושך במעלה הדורות רב החתחתים.
מעלי ציפורים, דואות חופשיות
והרוח במרחבים - כמו קוראת תגר,
אבל אני חייל - ואל תבכי לי ילדה.

אהבתי - רגעי זכרונות וגעגועים טרופים.
על השולחן סיפורים של צכוב, כאבן שאין
לה הופכין, כי אני הוא אדם מחופש
לחייל, כפות בכתונת משוגעים -
אז בכי לי ילדה על רגעי הבדידות,
על הציפיות ועל השנים, ובכי על
שני לבבות אוהבים ורחוקים.