זמר לבני

לכשתגדל ליאור שלי, ילדי,
תאחז בי אבא פתי, בידי.
בצעדים כבדים ורועדים,
אלך איתך אל עבר הבתים.
תיקח, ליאור, שתי זרועותי תיקח,
חיבקוך עת הית ילד רך.
ואם עייפו מעט הן לא תשכח,
אין ידיים אוהבות כל כך.
אם לבדך תלך בערב סתיו,
עמך יצא שירי המאוהב,
כרוח שערך הזהבהב,
הוא ילטף באהבה של אב.
לכשתגדל...
וכאשר עם ילדתך תפסע ילדי,
אשלח את זה הזמר יחידי,
בכל אשר תלך בדמי ביתי,
איתך אהיה ילדי, עדי כלותי.
לכשתגדל ליאור שלי, אל גיל ואור,
את אבא ושירו זכור תזכור,
אולי תמימים היו בתיו של המזמור,
אך אהבוך כלבבם, ילדי ליאור.