אל תשכח

העצב שוב נוגעת,
משאירה אותך חשוף
כמו ברק מתעתעת,
מלטפת את הגוף.

ועולות בך תמונות,
וגואים בך ריחות,
והדם זורם בחום,
וקשה לנשום.

רק אל תשכח, אל תוותר,
רק לא תתן לזמן לפזר.
פעם היתה לך פיסת שמיים
ובינתיים
רק אל תשכח, אל תוותר,
מה שנחרט איתך יישאר,
שמור בלבך תמיד את קו המים,
ובינתיים
אל תשכח

ורצית שוב לדעת
את אותו מחבוא ישן
רק לראות ולא לגעת
שוב לחוות סיכון קטן

רק אל תשכח...