הרי הבטחת

מדוע בא לנו - שעננים צפופים כיסו את השמיים.
ועצבון פלש פתאום - מן ההרים השוממים.

כיצד פשט השפל בעינייך?
וכל ספינות המפרשים - המביאות לי מבטי יקר
פנו ושבו לארצות ניכר.

למה רוכנים עלינו אלוני-בכות כבדים?
ואנקורים תולים בענפים
געגועינו - לימים יפים.

היאך נתת חליל - בפי רוחות רוטנות
שהד צחוקן הרע - רודף אותי כרעם סערה.

הרי הבטחת - פרחים לקטוף ביחד,
וגם את אמרת - השחר יעלה מופז,
הלא קיווית - חלום לרקום בלי פחד,
וגם נדרת אהבתנו
לחדש כמו אז.