מייק בראנט

מייק בראנט 1 בפברואר 1947 - 25 באפריל 1975, או בשם שנתנו לו הוריו משה ברנד, זמר ישראלי שהתפרסם בצרפת והתאבד בשיא הצלחתו. בראנט היה הזמר הישראלי המצליח ביותר מחוץ לגבולות המדינה, ושירו הידוע ביותר הוא Laisse Moi Taimer לֶס מוּאה טֶמֶה - הניחי לי לאהוב אותך. תוך חודשים ספורים מכר הסינגל Laisse Moi Taimer מיליון וחצי עותקים. כעבור כמה חודשים זכה ללהיט נוסף לאחר שייצג את צרפת בתחרות הזמר של רדיו לוקסמבורג RTL, אשר שודרה בטלוויזיה ברחבי אירופה ואף בישראל. שירו Mais dans la lumiere אבל בתוך האור זכה במקום הראשון והגדיל את פרסומו. ב-14 בפברואר 1971 נפגע מייק בתאונת דרכים. הוא סבל חבלות רבות ושברים בגולגולת, ונאלץ לעבור תקופת החלמה ממושכת. לאחר החלמתו הופיע עם הזמרת דאלידה אותה הכיר בפסטיבל השירים בונציה, בסיבוב הופעותיה באולימפיה, שם הוצג כזמר אנגלי. זאן רנאר, שהתנגד לכך, הפסיק בעקבות זאת את שיתוף הפעולה עם מייק. את מקומו תפס עמיתו זראר טורנייה כשהוא נעזר בשארל טאלר. הלהיט הראשון שהופק על ידי הצוות החדש היה Qui Saura מי ידע, עיבוד לצרפתית שנעשה על ידי מישל זורדן לשירו של חוסה פליסיאנו Che Sara מה יהיה. הופעותיו בצרפת ובמערב אירופה הפכו למחזות המוניים של הערצה, כאשר אלפי נערות צועקות ומתעלפות. בקיץ 1971 הגיע לסיבוב הופעות בישראל. ההופעה הראשונה נערכה בהיכל הספורט יד אליהו, ובה ביצע בעברית את ערב טוב, שנכתב במשותף עם נחום היימן. בסיבוב ההופעות הזה ליוותה אותו הזמרת יפה ירקוני. בזמן מלחמת יום הכיפורים שוב הגיע בראנט לישראל כדי להופיע בהתנדבות בפני הכוחות הלוחמים. בשנת 1973 הופיע ב־250 קונצרטים, חלקן בפני קהל של 6,000 עד 10,000 איש. בסוף אותה שנה חתם מייק על חוזה הפקה עם המפיק סימון וינטרוב, שהמשיך את מירוץ ההופעות הרצחני גם בשנה שלאחר מכן. ב־22 בנובמבר 1974, במלון בזנבה, קפץ בראנט מחדרו של וינטרוב אשר בקומה החמישית אך נפילתו נבלמה על ידי מרפסת בקומה השלישית. מייק שבר את רגלו ובילה כשישה שבועות בבית החולים. בראיון עמו התחרט על ניסיון ההתאבדות ואמר שהיה זה רגע של טירוף שהוא מקווה שלא יחזור על עצמו. לאחר שהשתחרר מבית החולים נכנס מיד לאולפן כדי להקליט את הלהיט החדש Dis-Lui אמור לה. ב-25 באפריל 1975, עצרו תחנות השידור במערב אירופה את שידוריהן כדי לבשר על מותו של בראנט, שקפץ ממרפסת דירה שבקומה השישית ברובע ה-16 בפריז. בן 28 היה במותו. מייק בראנט נטמן בבית העלמין חוף כרמל בחיפה, וקברו הפך אתר עלייה לרגל למעריציו. יש לו כיום קהילת מעריצים גדולה בצרפת, בבלגיה, בקנדה ובישראל.